fbpx

המלצות לסדרות נטפליקס

מאי 2019
להמלצות נוספות לחצו כאן
מאת: אביה אטס

נגמר עידן משחקי הכס, תודה לאל. כמי שלא צפתה בסדרה בכלל, אפילו לא בפרק אחד (אנחנו זן נדיר), אני באמת שמחה שהגיעה לסופה התקופה בה נדרשתי לענות בבושת פנים לאינספור חבריי המעריצים על השאלה – 'איך לעזאזל את לא רואה את זה?', שמיד לוותה כמובן בהצהרות נחרצות כמו 'זו הסדרה הכי טובה שיש. היא שיקוף מפחיד של המציאות שלנו. היא הבסיס להבנת יחסי הכוחות בעולם הזה' (לא הגזמתי). כמוני גם אחרים רבים לא נמנענו מלצפות ב"משחקי הכס" ממקום עקרוני או כזה שמזלזל בטיב הסדרה, וכבר ברור לנו שמדובר ביצירת מופת טלוויזיונית (על אף הסוף השנוי במחלוקת), שאי צפייתה מהווה חור מאסיבי בהשכלה. רבים מאתנו נזכרנו מאוחר מדי להתחיל לצפות, ופשוט אין לנו כוח להשלים את כל החסר. להתחיל עכשיו מערכת יחסים שנמשכת שמונה עונות עם עשרה פרקים בכל עונה, כשכל פרק אורך כשעה, זו התחייבות מלחיצה כמעט כמו חתונה. אולי בפעם הבאה שנחלה בדלקת ריאות וברונכיטיס נשקול בינג'.

לרגל חגיגת סיום עידן "משחקי הכס" ותחילת עידן ה"מה רואים עכשיו?", קבלו המלצות לסדרות בנטפליקס שקלילות לצפייה בהרבה, בעיקר משום שהן בעלות עונה אחת בלבד – אבל רק בינתיים. שלושת הסדרות במדור ההמלצות שלנו השבוע אמנם עלו לאוויר הסטרימינג לפני חודש בלבד, אבל מהפרק האחרון שלהן ברור שעונתן השנייה כבר בהכנה, ורבים מצופיהן ממתינים לפרסום מועד עלייתה. שלא תתאכזבו, אף אחת מן ההמלצות היא לא "משחקי הכס" הבאה, אבל אין ספק שהסדרות הללו שוות את הצפייה הראשונית שאולי עוד תשתלם לכם בעתיד – כשיהפכו למרובות עונות ופרקים. וגם אם לא, לפעמים כל מה שצריך בחיים זה רומן קצר ולא מחייב.


(The Society (May, 2019 | יוצר: כריסטופר קייסר | ז'אנר: דרמה ומסתורין | ציון 7 ב-IMDB

דמיינו את ההתדרדרות המוסרית של הדמויות מבעל זבוב, רק שמתרחשת בעיירה אמריקאית במאה ה-21, מלאת משאבים כמו חנויות אוכל ובגדים, בית חולים, אלכוהול וסמים. תדביקו על זה גם את הדרמות הקבועות של הטינייג'רים, יחד עם אלמנטים מפחידים של מדע בדיוני. כשתלמידי כיתה י"ב חזרו הביתה בעקבות שיבושים בכבישים ממה שהיה אמור להיות הטיול השנתי האחרון שלהם יחד, הופתעו לגלות את עיירתם הקטנה שוממת מאדם, מנותקת לחלוטין מקליטת אינטרנט וטלפונים, וחסומה מכל כיווניה ביערות סבוכים שלא היו שם קודם. כעת נאלצים כמאתיים נערים ונערות ללמוד יחד להסתגל למציאות החדשה, להבין כיצד ולמה נמצאים היכן שהם, ולפענח את הדרך חזרה הביתה. הסדרה מצליחה להפתיע את הצופים מספר פעמים לאורך העונה בפריצת הסכמה הברורה כביכול של העלילה, וגם לעורר את חרדתם בקיצוניות אליה מגיעות כמה מהדמויות המרכזיות. אמנם קיימים פערים עלילתיים למיניהם שממעיטים מערך היצירה, אך כנראה שלשם כך נועדה העונה השנייה. עוד לא ברור מתי תעלה כשם שהסדרה יצאה מלפני שבועיים, אבל הפרק האחרון ללא ספק השאיר בצופיו את הטעם של עוד.


(Dead to Me (May, 2019 | יוצרת: ליז פלדמן | ז'אנר: קומדיה-דרמה | ציון 8.2 ב-IMDB

ג'ן הרדינג (כריסטינה אפלגייט), אשת הנדל"ן החזקה והמעט ביצ'ית, מאבדת את בעלה ואב ילדיה בתאונת פגע וברח קטלנית. הסדרה נפתחת כמה חודשים לאחר מותו, ומתרכזת בתקופה בה מנסה ג'ן לתפוס שליטה מחודשת על חייה. במפגש הראשון של קבוצת תמיכה לאנשים שכולים, פוגשת ג'ן את ג'ודי הייל (לינדה קרדליני), ובין השתיים נרקמת חברות ייחודית שמבוססת על כאב האבדון, אבל באופן שמגחיך את הכאב והופך אותו ליותר נסבל. לאורך העונה ג'ודי עוזרת לג'ן לפתור את התעלומה סביב מי ישב מאחורי ההגה שרצח את בעלה, ובהדרגה נחשפים פרטים על נישואיה, כמו גם פרטים מפוקפקים מן העבר של כל אחת מהן. זו מסוג הסדרות שרבים מפרקיה גורמים לצופים לבכות ולצחוק במרווח של עשר דקות, ומסתיימים עם סוף שמעלה רצון לדעת מה יקרה בהמשך. בנוסף, האופי המשעשע של שתי הדמויות הראשיות בשילוב המשחק המעולה של אפלגייט וקרדליני, מעורר לעתים קרובות הזדהות אנושית, אמפתיה, ואת ההערכה כלפי חברות אמתית. ועם כל הקיצ'יות הזו, זו לא סידרה קיצ'ית, ואפילו רחוק מזה.

חברות פורצת גבולות. צילום מסך מתוך: Dead to Me

(It’s Bruno (May, 2019 | יוצר: סולבן (סליק) נעים | ז'אנר: קומדיית אפיזודות | ציון 7.7 ב-IMDB

לפני שנגיע ל"מה", נסביר קודם כל את ה"מי". בעמוד האינסטגרם של יוצר הסדרה, Solvan (Slick) Naim, כותב על עצמו בשורת האודות "ראפר/במאי/בעל". הגדרה זו אינה רחבה מספיק לתחומי עיסוקיו בפועל, שכן נעים הוא גם כותב את הסדרות, מצלם אותן, ולעתים משחק בהן כדמות ראשית, כמו לדוגמא בסדרה החדשה שלו – It's Bruno. נעים, בחור צעיר בשנות ה-20 המוקדמות ממוצא אלג'יראי-אמריקאי, יוצר מזה שנים תכני וידאו מגוונים ולרוב בתקציבים נמוכים, שעל כמה מהם זכה לפרסים. עם הצלחתו הגוברת קיבל לאחרונה את ההזדמנות לשיתוף פעולה עם חברת נטפליקס, ויצר עבורה סדרה קלילה ומשעשעת שנוגעת בנקודה הרגישה ביותר של האדם, כלב המחמד שלו.

עלילת הסדרה אינה המשכית במובן הנורמטיבי. כל פרק שאורך כ-20 דקות מתרכז בהיבט מסוים מחיי אדם וכלבו, שמובא דרך חייהם של מלקולם ברטלו וכלבו הפאג ברונו, ברחובות הגנגסטר ברוקלין שבניו-יורק. הפרקים מתפתחים למחוזות הרפתקניים שלעתים אף סוריאליסטים, ומורכבים מאפיזודות קצרות (כמו מיני-סירטונים), שמצולמות דרך זוויות מחושבות ויצירתיות. לא מדובר בעלילה עם עומק ייחודי, אלא יותר פשטות מהנה, שמהווה קונטרה מרעננת לכבדות התכנים הטלוויזיוניים שבדרך כלל מציפים את המסך שלנו. למרות העלילה הדלילה יחסית (ואולי אפילו בזכותה), גם הסדרה הזו מסתיימת בפרק שמעיד על בואה של עונה שנייה, ומעלה את החשק להמתין לה.

להמלצות נטפליקס נוספות מוזמנים להיכנס ללינק הזה, או להירשם לניוזלטר שלנו ולקבל עדכונים לקראת הכתבות הבאות. אם יש לכם המלצה לסדרה או סרט, נשמח אם תשתפו אותנו כאן בתגובות.

חברו הטוב. צילום מסך מתוך: It's Bruno

Use Facebook to Comment on this Post