fbpx
מאת: אביה אטס

בעודי ממתינה להיכנס לאולם בו אשב חמש וחצי שעות, ניגשה אלי בחורה צעירה ששאלה אותי בנימוס על קעקוע לוכד החלומות שעל הזרוע שלי. כשהתחלנו לדבר התברר לי שהיא בוגרת ומנחת קורס העצמה אישית שהינו תהליך ההמשך לסדנה בה עמדתי להשתתף – "סטארטר", בהנחייתה של מיטל פריברג. "ומה גרם לך להבין שהקורס הזה תרם לך?" שאלתי אותה. הבחורה הנחמדה נופפה את ידה מולי, כשעל הקמיצה ישבה לה, איך לא – טבעת אירוסין.

הפתעתי את עצמי עם ההחלטה ללכת לסדנת העצמה אישית. לא בגלל שאני מתנגדת לרעיון או מרגישה מועצמת יתר על המידה, אלא יותר בגלל שאני דיי סקפטית כלפי כל אדם או ארגון שטוען להוביל אנשים אל האושר המיוחל בתמורה לכסף. אבל אנשים צריכים להתפרנס, ואם הם עושים זאת על ידי מתן עזרה לאנשים אחרים, מי אני שאפקפק בהם. מה שככל הנראה שכנע אותי לבסוף להירשם ולשלם על הסדנה הזו (שעלתה 47 ₪), היה הטרגוט המוצלח שלו בפייסבוק. למשך שבועיים הופיעו בניוז-פיד שלי סרטונים ממומנים עם אנשים שללא הסתייגות מצהירים על היותם מאושרים בזכות הסדנה, ומפצירים בצופים להירשם אליה. לאחרונה ערערתי לעתים דחופות באושר שלי, או באמיתות שלו, ורציתי לקבל על כך תשובות. השתכנעתי.

"מדובר בסדנת תת-מודע" מנחת הסדנה (פריברג), על הבמה מול אולם מלא באנשים שכל אחד מהם נכח באולם הזה ממניעים שונים, אבל בכולם תקווה שבאמת יצאו ממנה מחוזקים. לאחר הקדמה לא קצרה על התוכן שיילמד באותו יום, שכללה בין היתר את סיפורה האישי – מאישה מתוסכלת וחסרת תכלית, לאישה מאושרת על בסיס יום-יומי – היא שאלה את הקהל על הסיבות שבגללן הוא החליט להגיע. איש אחד סיפר על תחושת תקיעות מקצועית, אישה אחרת הבינה לאחרונה שהיא חיה את חלומם של הוריה מאשר את שלה, וכמה הגיעו בגלל קושי במציאת זוגיות. אישה אחת שהגיעה עם בתה חודשים ספורים לאחר מות בעלה (של האם), סיפרה בגרון חנוק שלאחר שחוותה אושר בחייה ואיבדה אותו, היא לא מאמינה שתחווה אותו שוב. לכל אחת מהמשתתפות בדיון פריברג ענתה אמנם בקצרה, אבל תשובותיה היו מלאות חמלה וכבוד, מה ששבר את מחסום הסקפטיות הראשוני שלי. ההקדמה הסתיימה בכך שבירכה אותנה על כך שהיה לנו את "האומץ לעשות את הצעד הראשון אל עבר חיי משמעות, הגשמה ואושר"

מיטל פריברג –  אישה בשנות ה-30 לחייה, בעבר עורכת דין בעלת פירמה עצמאית וכיום היזמית, המנהלת והמנחה של חברת האומץ לחיות את החלומות שלך, ביחד עם בעלה דן – מומחה לתת-מודע. שניהם עמדו יחד על הבמה לאורך רוב הסדנה, כאשר פריברג בעיקר דיברה ובעלה עמד מאחורי פודיום עם מחשב, לעתים נראה שקוע בנאמר ולעתים נראה שמשחק סוליטר. היה חלק אחד בו הסביר לקהל בהרחבה על חשיבותו של התת-מודע, כמשפיע מרכזי על האופן בו אנחנו מתנהלים ביום-יום. אמנם היה מעניין, אבל היה נראה שנוכחותו המתמדת על הבמה נועדה גם להדגים את אחד מהישגי הדרך של משתתפי הקורס – "חיי זוגיות מגשימה, עם אדם שחולק את הערכים שלי ומשתלב בחיי בהרמוניה". אני אישית לא חושבת שמרחב ציבורי כמו במה הינו מקום אידיאלי לבחון אם זוגיות הינה מוצלחת או לא, אבל הרושם שהותירו השניים על הקהל כבני זוג אכן עורר השתאות מסוימת.

תכל'ס הסדנה

כמובן שמאתגר לסכם חמש וחצי שעות בכתבה אחת, אבל אשתדל לציין כמה היבטים מרכזיים שאני לקחתי ממנה, בתקווה שיספיקו למיצוי הרעיון הכללי. ראשית, מדובר בסדנה שמטרתה להיות הראשונה מתוך כמה, מעין תחילתו של תהליך התפתחות תודעתית, בה האדם אמור לעבור "עדכון גרסה" של עצמו. את הדרך להשמת היעד הרצוי (והאינדיבידואלי), מכנים הזוג פריברג "מפת האוצר", והיא כוללת שלושה שלבים עיקריים שלכל אחד מהם קורס נפרד, אשר באופן מתבקש הוצע לנו בסוף הסדנה: "להיות פרואקטיבי", "לחיות בהגשמה" ו"ליצור חיים מלאי משמעות". על כל אחד מהשלבים, או הקורסים, פורט בהרחבה תוך הדגמת כלים פרקטיים אשר יוענקו לנו במידה ונעבור אותם. פריברג בעצמה הודתה ששמות הקורסים נשמעים כמו סיסמאות קלישאתיות, אבל הדגישה מספר פעמים שמדובר בתהליך משנה תפיסת חיים מקצה לקצה.

בסדנה הראשונית הזו הוסבר לנו הרציונל שעומד מאחורי התהליך הטיפולי שפיתחו יחד הזוג פריברג, והתנסנו בכמה מן השיטות שנלמדות בקורסים השונים. מבין הרגעים החזקים שחוויתי באותו היום, ואולי בחיי בכלל, היה כשעברנו תרגיל דמיון מודרך נועד לחבר אותנו לעוצמה פנימית באופן מידי. זה היה מדהים. קהל מלא באנשים שעוצמים עיניים ונושמים בקצב אחיד, וכל אחד משחזר בלבו רגע כאב ועוצמה מהעבר ומשדר תחושות אלו אל ההווה, באופן שהעלה באולם צעקה משותפת – אנחת רווחה. בסוף התרגיל ניתן לנו זמן לחיבוקים ולהכרת תודה לעצמנו. לחזות בכמות האהבה והדמעות שזרמו באותו רגע בחדר הרגיש לא פחות מלחזות בפלא אנושי. ועכשיו גם אני מדברת בסיסמאות קלישאתיות.

בסופו של יום

מלבד אותו רגע שתיארתי, היו עוד המון רגעי התפקחות ועוצמה בסדנה. גם לראות בוגרים של הקורסים עומדים על הבמה ומשתפים בתהליך שעברו בזכותם עם ניצוץ אמיתי בעיניים, היה מעורר השראה וקנאה. אודה שיצאתי מהיום הזה מחוזקת ומצוידת בתובנות חדשות. עם זאת החלטתי שלא להירשם גם להמשך התהליך, ייתכן שבשל שווי הקורס (4,900 ₪ בהרשמה במקום), או אולי כי הסתפקתי באותו מפגש ראשוני. זו לא הייתה החלטה פשוטה. אחרי חמש וחצי שעות אינטנסיביות שמציפות על פני השטח רגשות מודחקים, צף לו גם הרגש שמבקש את הכלים לעשות בהם סדר. פריברג טוענת שלשם כך נועדו הקורסים שלה. לכן אם תשאלו אותי האם ללכת לסדנת אומץ –  אגיד שכן וגם אמליץ על זו שהייתי בה. אבל, באותה נשימה גם אגיד לכם שתעשו זאת עם הידיעה שבסוף הסדנה תזדקקו לאומץ שרכשתם לסרב להמשך התהליך, או לחילופין –  להוציא יותר ממחצית השכר החודשי שלכם על אדם שטוען כי ביכולתו להוביל אתכם בדרך אל האושר. עדכנו אותי מה החלטתם.

Use Facebook to Comment on this Post