fbpx

סקנדל/ ונדה ריימס

ערוצי הסדרות וב – V.O.D יס והוט

סקנדל היא מותחן פוליטי אמריקאי שכתבה שונדה ריימס. ממאמר שקראתי בחג עולה כי ריימס נחשבת לגאונה התורנית בארה"ב, לאחר שכתבה גם את "האנטומיה של גריי" האלוהית. טוב, ההיסטריה  סביב סקנדל והיוצרת מובנת. גם אני כמו מיליוני צופים ברחבי העולם התמכרתי לאוליביה פופ, (קרי וושינגטון) לפיץ (טוני גולדווין)  למלי וכמובן לסיירוס הלא הוא סיי. ולאופן שבו היא מגישה את התמהיל הזה על השולחן.

יש משהו ממכר כנראה בשילוב של מתח, רוע, תחבולות, סקס, בגידות  במיוחד אם מדובר בסקס-בגידה של נשיא ארה"ב. אם אפשר וכדאי שיהיה אפשר להוסיף לזה גם שילוב בין גזעי  של שחקנים אפרו אמריקנים, שימלאו תפקידים בכירים ומשפיעים במעלה הפירמידה ומה טוב.

כן, השילוב הזה מכר בעבר, ימכור בעתיד וכל מי שיעשה בו שימוש בכל סוג שהוא של כתיבה, כנראה יפרוץ את תקרת הזכוכית. במיוחד בארה"ב, ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות.

אחרי שתי עונות ובלב ליבה של העונה השלישית, יכולה לומר עם יד על הלב שריימס עושה כאן עבודה טובה. היא מצליחה לשמור על הדופק של הצופים באמצעות טוויסטים בעלילה, שיוצרים מתח שגורם דווקא לנו דווקא לשבת בנוחות מול סקנדל ולא להילחץ. למה? לדעתי משום שהיא מאפשרת לצופים לדעת קצת יותר מהדמויות שמתפתלות על המסך.

הגאונות הזו לתת לצופים מידע דקה לפני הדמויות מאפשרת להם לשלוט קצת על המתרחש על המסך ולחשוב איך הם היו מתנהגים? ולמה עוד? כי יש לנו את אוליביה פופ.   עכשיו, באשר לפופ, אם היא לא קיימת בבקשה שימציאו אותה. היא מדהימה ומתוקה ורעה ומתוחכמת ועצמאית ושולטת ויכולה לתקן כל דבר. כל אחד/ת מאיתנו היה/תה רוצה להיות קצת אוליביה פופ וכל אחד מאיתנו היה רוצה קצת אשה כזאת על ידו. במיוחד אם הוא נשיא ארצות הברית. נדמה לי שלא אגזים אם אומר שבלי אוליביה פופ כזו על ידך,  לא ממש אפשר  לתפקד כנשיא/ה, שר/ה או כל תפקיד שבלי יכולת מניפולציה שמשלבת רוע, תחכום וקשרים אין שום סיכוי לשרוד בו. זה בעיקר עצוב, אבל אין מה לומר, מוסיף פלפל לעלילה שגם אם חלק ממנה לקוח מהאמת היא מטלטלת.

סקנדל צלחה איתי את החגים בכיף והשאירה אותי שוב, עם חשדנות בסיסית באשר לתפקודו של כל מימשל באשר הוא. במיוחד אם הוא דמוקרטי.

יש לי עוד 18 פרקים בכדי להסתנכרן עם אמריקה……אההה וחשוב – גוד בלס אמריקה J

Use Facebook to Comment on this Post