fbpx
פרשנות תרבותית
מאת: אביה אטס

מה הקשר בין סרטי הפורנו שעל המסכים שלנו לבין המציאות בימינו? – 12 הנערים שנעצרו בשבוע שעבר באיה נאפה. מה הקשר בין אותם נערים לבין נטפליקס? – הסדרה When They See Us. מה הקשר בין אותה סדרה שמספרת על מקרה אמיתי שאירע לפני כמעט שלושים שנה לבין ימינו? התדרדרות מוסרית שממשיכה להתפשט בחברה שלנו, וכולנו מושפעים ממנה.

נחרדתי לקבל בשבוע שעבר את ההתראה בנייד שלי מ-Ynet, שבמספר מועט של מילים זרקה את הקונספט המזעזע של אונס כמה שלבים קדימה. 12 נערים נעצרו באיה נאפה בחשד לאונס קבוצתי של תיירת בת 19. המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה 'איכסה' – איזו עליבות נפש, טיפשות, רוע לב ואנוכיות נדרשים מבן-אדם כדי לפגוע כך באדם אחר, שלא לדבר על 12 אנשים על אדם אחד. עד כמה שתרבות האונס עודה בעיה בחברה הכלל עולמית, ברור שאירוע כזה הוא חריג באופן קיצוני ולכן עוד יותר נתפס כבלתי אנושי. או שלא?

בשוטטות זריזה בכל אתר פורנוגרפי בימינו (שלא מתמקד בנישה מסוימת) אפשר למצוא אלפי סרטונים תחת שמות כמו "G*ang B*ang", "H*umiliatio*n" ו-"B*ukak*e", בהן סצנות כמו זו שארעה בבית המלון באיה נאפה הן המהות המרכזית של הסרט. אישה אחת אל מול מספר גברים, לעתים קשורה ומושפלת, לפעמים גם מוכה, שנחדרת על ידם דרך כמה מחורי גופה. אלו לא קטגוריות שנחשבות לסוטות במיוחד באתרי פורנו, אלא הן בין הנצפות ביותר. לא אתפלא אם לפני אותו ערב, 12 הנערים והבחורה גם כן צפו לפחות פעם אחת בחייהם בסרטון מהסוג, שכן אתרי פורנו הם החינוך המיני הזמין ביותר בעידן האינטרנט.

הוקל לי כשקיבלתי התראה נוספת מ-Ynet אתמול, שהודיעה כי הנערים יצאו מהמעצר מכיוון שהבחורה הודתה שמעשי המין עימם היו בהסכמה. ייתכן שבגלל שמדובר בנערים ישראלים והייתה לי איזו תחושת קרבה ואשמה כלפי המעשים שביצעו, שמחתי לגלות שלפחות הם לא נעשו בכפייה. אוטומטית נזכרתי בסדרה המצוינת בה צפיתי לאחרונה בנטפליקס When They See Us, שמספרת על חבורת נערים אפרו-אמריקאים שנאשמו על אונס קבוצתי שלא ביצעו. הסדרה מדגימה דרך הסיפור שלהם את הקלות בה ניתן להפליל אנשים חפים מפשע, ולהכניס אותם לכלא לתקופה בלתי מבוטלת. החיים השבירים שלנו יכולים להסתיים בשנייה אחת כשברוב המקרים זה לא באשמתנו. אבל לסיים את החיים בגלל שקר של אדם אחר, זה כבר עינוי שבמידה רבה גרוע ממוות. אז התיירת בת ה-19 שיקרה, הנערים הישראליים יצאו זכאיים כי רק צילמו אותה בניגוד לרצונה, והצדק העולמי שב למקומו. אז זהו שלא. הרי איזה צדק יש בעולם בו נערים שעוד לא בני 18 רואים לנכון קיום יחסי מין קבוצתיים עם בחורה אחת שקשורה למיטה באופן חסר אונים?

צילום מסך מתוך האתר XNXX. קטגוריה "f*orced g*angbang" שמונה מעל 124 אלף סרטונים.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד הקינקיות פה ושם, קצת קשירות ומשחקי תפקידים. אבל בסופו של יום יש הבדל מהותי בין פנטזיה למציאות – וחשוב להבין זאת לפני שמחליטים לממש כל פנטזיה שהיא, ובייחוד מינית. ההבדל העיקרי הוא ההשלכות לטווח ארוך במציאות. פנטזיה יכולה להקסים ולגרות אותנו במחשבה, אבל לעתים כשהיא מתממשת אנחנו פתאום למדים שאולי עדיף שהייתה נשארת בגדר פנטזיה. ייתכן שאותה בחורה שככל הנראה התנסתה בעבר במין מרובה אנשים, פנטזה על קיום יחסים עם 12 גברים. בזמן אמת, כשקלטה פתאום את מצלמות הטלפון מופנות אל גופה, מתקרבות ללא בושה אל איברי מינה, ומאחוריהן בחורים שמדברים זה עם זה בשפה זרה וצוחקים, אותה בחורה פנטזיונרית הבינה שאיך שהיא מרגישה באותו הרגע ילך איתה לכל החיים. היא החפץ שלהם – החפץ המיני שלהם, הכלי שנועד לספק אותם ולהרחיב להם את האגו הגברי, ובעיקר הסיפור שיספרו בגאווה לחבר'ה כשיחזרו לארץ. יש גם תיעוד.

ומה עם אותם נערים זכאיים? – גם הפנטזיה שלהם התנפצה בפנים. הם כנראה ראו באתרי הפורנו את הבחורה נהנית וסופגת הכול (תרתי משמע) עם איפור עיניים מרוח אבל חיוך על השפתיים, ולכן ציפו לקבל את אותה בחורה במציאות. והיא הרי הסכימה, זה מה שהיא רצתה, בייחוד אם היא תיירת אירופאית. במציאות – אותם נערים שיצאו זכאים טעמו את הטעם המר של חרטה. לא רק את החרטה שלהם על מעשה שהרס להם את החופשה וכמעט את החיים. הם טעמו את החרטה של אדם שכל כך עמוקה וכואבת עד שהניעה אותה לפנות למשטרה ולשקר, העיקר שיסבלו גם כן.

בסופה של הפרשייה אמנם מתברר ש-12 הנערים לא כפו את עצמם עליה, אבל זה לא אומר שלא הייתה כאן כפייה. הכפייה האמיתית בפרשייה הזו היא לא רק על הבחורה אלא על כל מי שנכח באותו הערב בחדר במלון. זו הכפייה המתמשכת של תעשיית הפורנו על האופן בו אנחנו תופסים את חיי המין האישיים שלנו.

Use Facebook to Comment on this Post